סימולציית תלת מימד לקראת ניתוח חזה

את עומדת בחדר ועל המסך נשקפת דמותך, אבל משהו שונה. את לבושה בבגד ים, כבר ראית את עצמך ככה מיליון פעמים. אבל הפעם החזה שלך נראה מעט אחרת. יותר טוב. זה לא חלום, אלא הדמיה בתלת מימד שמאפשרת לכל אישה לראות איך יראו תוצאות הניתוח להגדלה או הקטנת חזה עוד לפני שעשתה אותו, מה שמאפשר לקבל את ההחלטה על ביצוע הניתוח או לא בצורה טובה יותר, ולהיכנס לתהליך רגועה יותר ובטוחה יותר בתוצאות.

ההיסטוריה של ההדמיות

ניתוח הגדלת חזה הוא ניתוח שנעשה, בדרך כלל, מטעמי אסתטיקה, והוא נועד לנשים שמרגישות חוסר שלמות עם החזה שלהן. כיוון שכך, ישנה חשיבות רבה להדמיה של תוצאות הניתוח. בעבר הדרך לדמות למטופלת את החזה העתידי התבססה על מדידת שתלי דוגמה בנפחים שונים בתוך החזיה. כך המטופלת הייתה יכולה להתרשם ממראה השתלים, משקלם ועוד. בהמשך נוצרה הדמיה מתקדמת יותר, שהייתה מבוססת על שתלים משלימים שעטפו את החזה כמו כפפה. השתלים המשלימים אמנם נתנו פתרון טוב יותר להדמיית תוצאות הניתוח, אבל כניסתן של טכנולוגיות מתקדמות לתחום איפשרו לבצע הדמיות מציאותיות הרבה יותר.

לשמחתנו, הטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן, ואחד התחומים פורצי הדרך בשנים האחרונות הוא השימוש בטכנולוגיות של מציאות וירטואלית, מציאות מדומה ומציאות רבודה. מדובר בטכנולוגיות מתקדמות שמאפשרות לחבר בין מציאות ודמיון, ולהעמיד תמונה עדכנית של המציאות העתידית.

למעשה, כמעט כל ניתוח פלסטי, שחזורי או אסתטי, שנעשה כיום, מתבסס על טכנולוגיות מתקדמות של הדמיה תלת מימדית. כך, לדוגמה, ניתן לבצע עיבוד ממוחשב לבדיקות CT וליצור מודל תלת מימדי של המצב הקיים ושל המצב העתידי. ההדמיה מאפשרת לתכנן את האופן בו יבוצע הניתוח ומסייעת במהלך הניתוח עצמו.

גם בתוך תחום ההדמיות הטכנולוגיות מתפתחות כל הזמן. פעם ההדמיה הייתה מבוססת על בדיקת CT, בהמשך החליפה אותה סריקה באמצעות קרני אינפרה-אדום שהוזילה את התהליך, ובהמשך פותחו כלים טכנולוגיים נוספים שאיפשרו לבצע הדמיה בטרם הניתוח וכך לחזק את רמת הביטחון של המטופלת בתהליך כולו ושיפרו את האפשרות של הרופאים לתכנן את הניתוח.

לא הכל ורוד

למרות ההתקדמות הטכנולוגית והיתרונות של ביצוע הדמיה, עדיין ישנם חסרונות הכרוכים בתהליך. על פי מחקרים שונים אחוזי ההתאמה של ההדמיה הם 80%, כלומר בכ- 20% מהמקרים התוצאה הסופית תהיה שונה מההדמיה. הפער בין ההדמיה למציאות עלול לגרום לפיתוח ציפיות ולאכזבה מצידה של המטופלת, ולכן יש להקפיד לתת למטופלות את ההסבר הנכון, כולל ההסתייגויות.

הסיבה לפער הזה נעוצה בעובדה שהסימולציה אינה יכולה לנבא את ההתנהגות הביולוגית של העור, כיוון שלכל מטופלת נתונים אישיים שלה. כך למשל, הצטלקות חיצונית של העור או הצטלקות פנימית שגורמת לכיווץ הרקמות, תלויות בתכונות הגנטיות של המטופלת וקשורות גם לתנאי הסביבה, שאי אפשר לנבא בהדמייה. יחד עם זאת, אין ספק שהיתרונות עולים על החסרונות, מה שהביא לכך שהדמיה בתלת מימד תהיה חלק בסיסי בהליך הניתוחי.