סיפור אישי 1
ד"ר עומר וולף 3,546
אני חושבת שאין אישה שלא מכירה את הרגע הזה, בו היא פתאום רואה במראה את סימני הזמן בתווי הפנים.
אני מודה שעם מרבית הסימנים אני חיה די בשלום. קמטוטי הצחוק שלי הושגו בזכות אינסוף רגעים של צחוק מתגלגל עם הילדים, החברות והמשפחה. את קמטי המחשבה שלי השגתי אחרי מי–יודע–כמה שעות של פיצוח אתגרים מקצועיים, מורכבויות בגידול הילדים וארגוני לו"ז שלא היו מביישים חמ"ל מבצעי.
ועם כל זאת, ישנם סימנים שנחרטו מדאגות, עייפות ותשישות – שעות של הרדמת תינוקות על הידיים ודאגה למתבגרים שיוצאים לבלות, יחד עם טרדות החיים – בהחלט נתנו אותותיהם. הפנים שלי הפכו ל"נפולות" ושקיקים של עור עייף שיוו לי מראה שלא הייתי שלמה איתו. בדיוק עכשיו כשלילדים יש חיים עצמאיים ונפלאים, כשהמשכנתא כבר מאחורינו, ואפשר ליהנות מקצת זמן פנוי ואיכותי – גיליתי (להפתעתי, תאמינו או לא) שהתבגרתי!
אז כן! הזמן, מסתבר, לא פסח עליי, אבל אישה כמוני לא תיתן לדבר פעוט כמו כוח הכבידה לעצור אותה. וככה מצאתי את עצמי מראיינת חברות, וחברות של חברות, שהזריקו, הדביקו, מתחו, מרחו ומה לא.
פתרון ללוק העייף – לא מצאתי. לא כזה שהרגיש לי נכון ואפקטיבי בכל אופן. הדבר הכי "קרוב" היה ניתוח מתיחת פנים, אבל משהו במראה המאוד עשוי, הרתיע אותי ממש.
עד שפגשתי קולגה שלא ראיתי בערך שנה. משהו בפנים שלה היה מואר וקורן באופן יוצא דופן, היא נראתה צעירה בעשור, אבל לא זיהיתי שום "קיפאון" שרמז על מתיחת פנים, וגם ידעתי שאלו לא תוצאות של הזרקות. אז שאלתי.
התשובה שלה הפתיעה אותי – זו דווקא כן מתיחת פנים, אבל לא זו שהכרתי. "קוראים לזה "דיפ פליין" זו שיטה חדשה, אחרת".
אני בתגובה קניתי לנו 2 כוסות קפה, והושבתי אותה לחקירה נלהבת. אחרי שעה קלה היה לי ברור שמצאתי את מה שחיפשתי, וביקשתי ממנה את המספר של הרופא שלה.
אחסוך לכן את כל ההסבר הטכני והרפואי (בעיקר כי ד"ר וולף עושה את זה הרבה יותר טוב ממני) – אבל כמו שאתן כבר מבינות הגעתי אליו אחרי מסע לא קצר. היום, חמישה חודשים אחרי שעברתי את הניתוח, אני סוף–סוף נראית בדיוק איך שאני מרגישה: רעננה, קורנת, זוהרת ומלאה באנרגיה חדשה.
